אחריות פלילית של נושאי משרה

נושאי משרה ודירקטורים בתאגידים נושאים בחובות אמון כלפי התאגיד. חובת האמונים הכללית של נושא משרה כלפי החברה מוסדרת בסעיף 254(א) לחוק החברות. חובת האמונים מחייבת את נושא המשרה להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. במישור התאגידי, על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה.

נוסף על המישור התאגידי, ובמקרים חמורים יותר של הפרת חובת האמונים, חוק העונשין מטיל על נושאי המשרה גם אחריות פלילית אישית. המחוקק הישראלי הכיר בכך שהמעמד המיוחד של מנהלים ודירקטורים בתאגיד מחייב סטנדרט התנהגותי גבוה במיוחד, ולפיכך יצר סדרה של עבירות ייעודיות המופנות כלפיהם. במאמר זה נסקור את מקצת העבירות הפליליות הרלוונטיות לנושאי המשרה והדירקטורים, הנובעות ממעמדם הרם והמיוחד.

מרמה והפרת אמונים בתאגיד

סעיף 425 לחוק העונשין קובע כי "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו מאסר שלוש שנים".

סעיף זה המטיל אחריות בגין עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, מתפרש כיום כחל על כל נושאי המשרה ועל דירקטורים החבים חובות אמון לתאגיד, והביטוי "מנהל" בהקשר זה כולל כל דירקטור ולא רק דירקטור פעיל (ע"פ 2103/07 (31.12.2008)).

המושג "הפרת אמונים" אינו מוגדר בחוק העונשין, אך בפסיקה הוא פורש באופן רחב. אחד המצבים המרכזיים שבהם מתקיימת הפרת אמונים הוא הימצאות במצב של ניגוד עניינים, כאשר מנהל בתאגיד מעמיד עצמו במצב כזה.

הסעיף נועד להבטיח את תפקודם הנאות של מנהלי התאגיד והעדפתו של האינטרס התאגידי על פני האינטרס האישי של המנהלים, מניעת שחיתות בקרב מנהלים, ביסוס אמון בעלי המניות במנהלים והגנה על התאגיד מפני מעילה באמון זה (ע"פ 6790/18 (29.7.2020)).

לצורך התגבשות העבירה, הפגיעה בתאגיד אינה חייבת להתבטא בהפסד ממון ממשי, אלא פורשה באופן רחב ביותר. היא יכולה לכלול כרסום, הפחתה או צמצום ביכולת התאגיד לקיים את התחייבויותיו, שלילת עובדות מחברי התאגיד, הצגת עובדות מעוותות, ערעור תדמיתו של התאגיד ופגיעה באמון הציבור בו.

דוגמאות למרמה והפרת אמונים בתאגיד

בע"פ 3817/18 (3.12.2019) בית המשפט הרשיע את המשיב בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משום שבכובעו כיו"ר ועד העובדים הוציא פרוטוקולים של הדירקטוריון ודו"ח ביקורת פנימי ומסר אותם לחברת שניהלה הליך משפטי נגד התאגיד, תוך ששם את עצמו בניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של התאגיד לבין האינטרס של אותה החברה.

בע"פ 677/14 (17.7.2014) נדון מקרה בו בעת כהונתו כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ביצע המערער פעולות בהן נמצא בניגוד עניינים בין טובת בנק הפועלים לבין חברה אחרת. ניגוד העניינים נבע מהחזקותיו של המערער בחברה האחרת.

רישום כוזב במסמכי תאגיד

העבירה מוגדרת בסעיף 423 לחוק העונשין כך: "מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים".

היסוד העובדתי בעבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד כולל שלושה מרכיבים: זהות העושה, כלומר - בעל תפקיד בתאגיד, כגון מייסד, מנהל, חבר או פקיד; ההתנהגות של רישום פרט כוזב או הימנעות מרישום פרט שהיה צריך להירשם; והיות המסמך מסמך של תאגיד. בהקשר זה, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד.

אין חובה שהנאשם ירשום פיזית בעצמו את הרישום הכוזב, ודי בכך שגרם בדרך כלשהי לרישומו. פרט "כוזב" הוא פרט מטעה או משלה, שאינו תואם את המציאות. הרישום יהיה כוזב אם איש המקצוע האמור לקבל מידע ממנו, לא ימצא בו את שצריך להיכלל בו.

לגיבוש היסוד הנפשי נדרשת עשייה מתוך כוונה ממשית להניע אדם אחר לפעול או להימנע מלפעול באמצעות הרישום הכוזב במסמכי התאגיד. די לצורך כך במודעות העושה לגבי טיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות לגרימת התוצאה. אשר לרישום עצמו, די ביחס נפשי של אדישות ושוויון נפש לענין ביצועו.

דוגמאות לרישום כוזב

בת"פ 61682-12-14 (20.7.2023) נדון מקרה של נאשם שייסד עמותה שבמסגרתה הציג פרויקטים חברתיים של סיוע לקהילה. הנאשם הציג לתורמים רשימות כוזבות של אלפי נתמכים המקבלים מזון, והציג חשבוניות ספקים על רכישת מזון. בפועל, העמותה קנתה ומכרה מזונות לתלמידי ישיבות בכל הארץ על בסיס העיקרון של ריכוז כוח קנייה ומכירה בזול. נוסף על כך, העמותה ערכה דו"חות כוזבים כדי להונות את ספקי התרומות. במקרה זה הנאשם הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במרמה והפרת אמונים בתאגיד וברישום כוזב במסמכי תאגיד.

במקרה נוסף הורשע נאשם בעבירה של בקשת שוחד ובעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, בגין הכנת דו"ח בדיקה כוזב ששיפר נתוני בדיקה של כלונסאות באתר בנייה, תוך בקשת שוחד של 4,000 ₪ (ת"פ 46044-07-21 (8.5.2023)).

במקרה אחר נקבע כי רישום כוזב במסמכי הקמת חברה (כגון תקנון והצהרות בעלי מניות) המציגים בעלי מניות שאינם הבעלים האמיתיים, במטרה להסתיר את זהות הבעלים, מהווה רישום כוזב (ע"פ 1872/16 (18.5.2017)).

גניבה בידי מנהל

סעיף 392 לחוק העונשין קובע, כי דינו של "חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, הוא מאסר שבע שנים". עבירת גניבה בידי מנהל היא עבירת גניבה מיוחדת וחמורה יותר מהגניבה הרגילה (שהעונש בגינה הוא שלוש שנים). עבירת גניבה בידי מנהל משלבת את יסודות עבירת הגניבה הבסיסית עם נסיבות מחמירות הנובעות מזהות הגנב וממעמדו המיוחד בתאגיד, וכוללת פגיעה הן ברכוש התאגיד והן ביחסי האמון המיוחדים שבין המנהל לתאגיד.

בהקשר של המושג "נושא משרה", סעיף 1 לחוק החברות קובע כך: "נושא משרה - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי". הלכה פסוקה היא כי שאלת היותו של אדם "נושא משרה" תבחן במבחן מהותי ולא רק על פי הגדרת תואר התפקיד שלו בחברה. כלומר, גם אדם שאין לו תפקיד פורמלי של מנהל יכול להיכלל בהגדרה של נושא משרה.

דוגמאות לגניבה בידי מנהל

בת"פ 68166-11-21 (22.2.2024) הרשיע בית המשפט את הנאשם, מנהל ובעלים משותף בחווה לגידול קנאביס רפואי, בעבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין, לאחר שנטל סם מסוג קנאביס מהחווה ללא היתר.

בת"פ 52660-03-14 (17.7.2014) הרשיע בית המשפט את הנאשם, סמנכ"ל כספים ודירקטור, בעשרות עבירות של גניבה בידי מנהל, לאחר ששלח ידו בכספי החברות באמצעות עסקאות עצמיות בניירות ערך והפיק רווחים אישיים.

לסיכום

חוק העונשין מטיל על נושאי משרה ודירקטורים אחריות פלילית אישית בשל מעמדם המיוחד והכוח הרב המופקד בידיהם. העבירות שנסקרו במאמר זה - מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה בידי מנהל - משקפות את הסטנדרט ההתנהגותי הגבוה הנדרש מהם. עבירות אלה נועדו להבטיח את תפקודם הנאות של מנהלי התאגיד, להעדיף את האינטרס התאגידי על פני האינטרס האישי, ולהגן על התאגיד, בעלי המניות והציבור מפני מעילה באמון.