מהי הטרדה מאיימת? ומה ניתן לעשות אם הוטרדתם?

מהי הטרדה?

המונח "הטרדה" מוזכר בהוראות חוק שונות, בהקשרים שונים וככזה שגורר סנקציות עונשיות שונות. כך למשל, סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, שכותרתו "הטרדה", קובע שהעונש למשתמש במיתקן בזק (או בכל רשת סלולרית אחרת) כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר עד 3 שנים.

סעיף 249 לחוק העונשין, שכותרתו "הטרדת עד" קובע שהמטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, קובע שפגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת. סעיפים 4 ו-5 לחוק הגנת הפרטיות קובעים שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ואם נעשתה במזיד אזי גם עבירה פלילית שהעונש בגינה עד 5 שנות מאסר. במשפט בשל עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לפצות את הנפגע בסכום של עד 50,000 ₪, ואם הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע – עד 100,000 ₪ (סעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות).

הטרדה מאיימת מהי?

כל מקרי ההטרדה שצוינו לעיל וכל הסנקציות בגינן, מוכוונות כלפי מקרי עבר. כלומר, מה ניתן לעשות במקרה שכבר קרתה ההטרדה, איזה פיצוי ניתן לקבל בשל ההטרדה, או איזה עונש יישא המטריד בשל הטרדת העבר. בשנת 2001 חוקק חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, אשר נועד להתמודד עם הטרדה קיימת והסרת הטרדה עתידית (להלן: "החוק").

 בדברי ההסבר בהצעת החוק נכתב שהמושג "הטרדה מאיימת", שמקורו בשפה האנגלית במילה "Stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, פרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.

בהתאם לכך, מטרת החוק הייתה להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. בסעיף 2(א) לחוק הוגדרה הטרדה מאיימת כך: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו."

כלומר, ובשונה מהטרדה רגילה, הטרדה מאיימת מורכבת משני יסודות: הראשון, הוא שהאדם ביצע הטרדה בעבר או נקט באיומים (יסוד העבר); והשני, וזה החידוש של החוק, נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שאותו האדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו, חירותו או גופו של הנפגע (יסוד צופה פני העתיד).

בהמשך, בסעיף 2(ב) מגדיר החוק שורה של פעולות נוספות, אשר יכולות לעלות כדי הטרדה מאיימת. בין אותן הפעולות נמנות פעולות בילוש, מארב, התחקות, פגיעה בפרטיות בכל דרך אחרת; נקיטת איומים; יצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; פגיעה ברכוש, בשם הטוב או בחופש התנועה.

על כן, ניתן לראות שהחוק מגדיר הטרדה מאיימת בצורה רחבה, ונראה שכל פעולה שנראית מטרידה בהתאם למבחן השכל הישר יכולה להיות הטרדה מאיימת, כמובן בכפוף לשני יסודותיה – הטרדה בעבר ובסיס סביר להטרדה בעתיד.

לצורך ההמחשה, המקרים הבאים הוכרו כהטרדה מאיימת: כמות גדולה של פרסומים מכפישים ברשתות חברתיות; תליית כרזות מכפישות במקומות גלויים; פניות אישיות מרובות של נושה אל החייב, תוך שימוש בכינויים מעליבים ו"הבטחות" לכך שימשיך לפנות אליו ואל אשתו "כל יום" עד שיחזיר את החוב; הגעה לעסקו של הנפגע והפרעה לפעילות התקינה של העסק; ועוד.

כיצד ניתן להתמודד עם הטרדה מאיימת?

ככל שאתם מרגישים שהוטרדתם, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. אם ישתכנע בית המשפט כי עברתם הטרדה מאיימת, הוא יהיה רשאי ליתן צו נגד הפוגע להסרת ההטרדה המאיימת.

את הבקשה יש להגיש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגורים של מבקש הצו או הנפגע. את הבקשה יש להגיש בכתב, בצירוף הנימוקים והמסמכים התומכים בבקשה, ובצירוף תצהיר מטעם מבקש הצו. מומלץ להיעזר בעורך דין לצורך הגשת הבקשה. ניתן למצוא דוגמה לטופס הבקשה באתר השירותים הממשלתי בלינק המצורף טופס הבקשה.

אם בית המשפט סבור כי הוצאת הצו דרושה לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, הוא רשאי לתת את הצו במעמד צד אחד, כלומר ללא נוכחותו של המטריד. במקרה כזה, דיון במעמד שני הצדדים יתקיים בתוך 7 ימים לכל המאוחר.

במסגרת הצו רשאי בית המשפט לאסור על הפוגע לבצע את הפעולות הבאות: להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; לאיים על הנפגע; לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; ליצור עם הנפגע קשר בעל פה או בכתב; להימצא במרחק מסוים מהנפגע, מדירת מגוריו, או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות; לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה. כמו כן, צו מניעת הטרדה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו של הצו והן להתנהגות טובה.

תוקפו של הצו לא יעלה על 6 חודשים, אך בית המשפט יהיה רשאי להאריך את הצו לתקופה של שנה, ובהתקיים נימוקים מיוחדים – לתקופה של שנתיים. הצו עצמו אינו מהווה סנקציה פלילית, אך הפרתו יכולה לגרור מגוון סעדים. למשל, ניתן להגיש תלונה נגד מפר הצו ואז תהא רשאית המשטרה לעצור אותו, ואם יוגש כתב אישום - בהתאם לסעיף 287 לחוק העונשין, העונש על הפרת הצו יכול להגיע ל-4 שנות מאסר; ניתן לחלט את הערובות שהפקיד המטריד, ניתן לשקול במקרים המתאימים הליכי ביזיון בית משפט, והכול בהתאם למהות ההפרה.

לסיכום, הטרדה מאיימת היא הטרדה שקרתה בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב להטריד את הנפגע. על מנת להסיר את ההטרדה המאיימת ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו, וככל שבית המשפט ישתכנע שבוצעה הטרדה מאיימת, רשאי הוא להוציא צו נגד האדם המטריד.