עבירות אלימות

חוק העונשין קובע עבירות אלימות שונות, בדרגות חומרה שונות והנושאות עונשי מאסר שונים בצידן. במאמר זה אסקור את העיקריות והנפוצות שבהן.

תקיפה סתם (סעיף 379 לחוק העונשין) - עד שנתיים מאסר

תקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין כך: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

תקיפה הגורמת חבלה ממשית (סעיף 380 לחוק העונשין) – עד שלוש שנים מאסר

חבלה מוגדרת בחוק העונשין כ"מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים". מאחר שחוק העונשין כולל הגדרה רק של המושג חבלה ואינו כולל הגדרה של המושג חבלה ממשית, הפרשנות המקובלת בפסיקה לחבלה ממשית היא חבלה אשר לה ביטוי מוחשי, כלומר חבלה שיש לה תסמינים גופניים ברורים (ע"פ 901/23 בנימין נ' מדינת ישראל (נבו 6.7.2025)).

היסודות העובדתיים של עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית דורשים עמידה בשני תנאים. התנאי הראשון נוגע ליסוד העובדתי "התוקף את חברו"; התנאי השני "וגורם לו בכך חבלה של ממש"; לצורך הוכחת יסודות העבירה נדרש להוכיח קשר סיבתי בין מעשה התקיפה לחבלה של ממש.

תקיפה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר (סעיף 381 לחוק העונשין) - עד שלוש שנים מאסר, ואם בוצעה בצוותא – עד חמש שנים מאסר

תקיפה כדי לבצע פשע – עבירה זו מתייחסת למצב שבו אדם תוקף אחר במטרה לבצע עבירה חמורה יותר. ר' דוגמה מתוך תפ"ח 1160/04 מדינת ישראל נ' זבריץ (נבו 2.3.2006): "משהוכח כי תכלית פעולותיו האלימות של הנאשם כלפי המתלוננת היתה להתגבר על התנגדותה לדרישתו לבצע בה מעשה סדום, הרי שהוכחה הנסיבה הנקובה בסעיף 381)א)(1) לחוק... כדי לבצע פשע". לפיכך, נתמלאו כל יסודות העבירה של תקיפה בנסיבות סעיף 381(א)(1) לחוק".

תקיפה כדי לגנוב דבר - יסודות עבירת התקיפה כדי לגנוב דבר זהים ליסודות עבירות השוד - הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות... והם: (1) אלימות; (2) לשם גניבה; (3) קשר סיבתי בין האלימות לגניבה; (4) סמיכות זמן שאינה נזכרת בהוראת החוק במפורש אך היא מובלעת בה.

ההבחנה בין עבירת השוד לעבירה של תקיפה לשם גניבה סבה על רכיב הגניבה. עבירת שוד מתגבשת רק אם בוצעה גניבה ("הגונב דבר..."). לעומתה, עבירת התקיפה לשם גניבה מתגבשת בשלב מוקדם מעבירת השוד - בשעת התקיפה שתכליתה לאפשר גניבה (ת"פ 14127-09-10 מדינת ישראל נ' יוסף יחזקאל (נבו 5.7.2011)).

תקיפה בנסיבות מחמירות (סעיף 382 לחוק העונשין) 

סעיף 382 לחוק העונשין קובע כי מי שעובר עבירות לפי סעיף 379 או 380 – תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בנסיבות מחמירות דינו כפל העונש שקבוע לעבירות אלה, כלומר במקום שנתיים או שלוש שנים - עד ארבע או שש שנים מאסר. נסיבות מחמירות מוגדרות כך:

א.      שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

ב.      ביצוע העבירה כלפי בן משפחה, לרבות בן זוג.

ג.       ביצוע עבירה כלפי קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי.

חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329 לחוק העונשין) – עד עשרים שנים מאסר

מדובר בעבירת אלימות חמורה במיוחד, אשר מוגדרת כך: "העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים":

1.       פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

2.       מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

3.       גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

4.       שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

5.       מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

6.       זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

הרשעה בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה דורשת הוכחת יסוד נפשי מסוג "כוונה מיוחדת" לגרום מום, נכות או חבלה חמורה. יש להוכיח קיומו של רצון ממשי בתוצאה המסוימת הקבועה בגוף ההגדרה.

על הכוונה המחמירה לגרום חבלה חמורה לומד ככלל בית המשפט מ"חזקת הכוונה", שלפיה בני אדם המבצעים פעולה "מודעים לרוב לטיב הפיזי של מעשיהם", ובכלל זה לתוצאה הטבעית של פעולותיהם.

באשר ליסוד הנפשי של עבירת החבלה בכוונה מחמירה, זה מחייב הן את מודעות הנאשם למרכיבי היסוד העובדתי שבעבירה; הן הוכחתה של "כוונה מיוחדת", קרי – כי הנאשם חפץ באופן מיוחד בגרימת החבלה החמורה. כך למשל כאשר אדם דוקר אדם אחר בפלג גופו העליון באמצעות סכין באורך של 30 ס"מ, מתקיימת "חזקת הכוונה", שלפיה מתכוון אדם לתוצאות הטבעיות של מעשיו (ע"פ 9928/16 טהה נ' מדינת ישראל (נבו 24.1.2018)).

אם כי, חזקת הכוונה אינה חזקה חלוטה, ודי בכך שהנאשם עורר ספק סביר בראיות המקימות את החזקה, על מנת להפריכה (ע"פ 2148/13 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 16.12.2014)).

חבלה חמורה (סעיף 333 לחוק העונשין) - עד שבע שנים מאסר

חבלה חמורה מוגדרת בחוק העונשין כך: "חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת (חבלה שיש בה סכנת נפשות), או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".

העבירה של חבלה חמורה היא עבירה תוצאתית, כלומר לשם התקיימותה נדרש כי תיגרם חבלה חמורה בפועל. מבחינת היסוד הנפשי נדרשת מודעות לכל רכיבי היסוד העובדתי –ההתנהגות, נסיבות ואפשרות גרימתה של התוצאה. בנוסף, לעניין התוצאה נדרשת מחשבה פלילית מסוג פזיזות, אשר יכולה ללבוש אחד משני פנים: אדישות כלפי אפשרות גרימת התוצאה, או קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר ביחס לאפשרות גרימת התוצאה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה (ע"פ 295/10 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 2.4.2012)).

פציעה (סעיף 334 לחוק העונשין) – עד שלוש שנים מאסר

"פצע" מוגדר בחוק העונשין כ"חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף...". מדובר בעבירה תוצאתית ויש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה לפציעה.

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (סעיף 335 לחוק העונשין) 

סעיף 335 לחוק העונשין קובע כי מי שעובר עבירות לפי סעיף 333 או 334 – חבלה חמורה או פציעה, בנסיבות מחמירות יישא בעונש כבד יותר, נסיבות מחמירות מוגדרות כך:

א.      נשיאת נשק חם או קר – כפל העונש הקבוע לעבירה.

ב.      שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה – כפל העונש הקבוע לעבירה.

ג.       ביצוע עבירה של חבלה חמורה כלפי בן משפחה – מאסר עד עשר שנים.

ד.      ביצוע עבירה של פציעה כלפי בן משפחה – עד שש שנים מאסר.

ככל שנחשדתם או הואשמתם בביצוע אחת מעבירות האלימות, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי מנוסה בהקדם האפשרי.